הספר מתחיל חזק, ובהמשך יש לו פה ושם רגעים של זוהר. אבל לרוב התאכזבתי.
התאכזבתי במיוחד מזה שהעלילה, בכמה נקודות מפנה, איננה משכנעת.
1. האמנם לא נמצא אף גבר, בין כל מחזריה העשירים של קריסטינה, שהיה מסתפק באישה "סתם" יפה וחיננית, ולא מצפה ממנה גם לייחוס אצילי?
2. מה הקשר בין עוני (שלדעתי לא היה ממש קיצוני) וחוסר יכולת לנהל יחסים נורמליים עם בני אדם, וגברים בפרט? (דווקא במצב של תוהו ובוהו, ושל קריסת מנגנוני השוק, בני האדם נוטים לפתח ביניהם יחסים איתנים במיוחד.)
3. רוב הבחורים באוסטריה שרדו את המלחמה, קריסטינה עבדה בדואר איפה שכל אחד היה יכול להיוודע לנוכחותה וליופיה.
4. קריסטינה היא ממש לא מטומטמת (רואים את זה בכמה מקרים בשווייץ) אבל היא נמשכת אל הלוּזֶר הזה פרדיננד!?
מאכזב גם שהקטע עם עברה המפוקפק של הדודה לא פוּתח במידה הראויה. (אחד מ"רגעי הזוהר" שהתייחסתי להם לעיל, זה העמודים המעטים שלהם העניין הזה כן זוכה.)
מאידך גיסא: קריסטינה עברה כמה טראומות קשות בזמן המלחמה. אני, שלא התנסיתי בטרגדיות כאלה, אולי לא מסוגל להבין.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה