ספר ביקורתי על כשירות חילות השדה של צה"ל. נראה שהספר היה מוכן לדפוס זמן קצר לפני ה-7.10.23 ואז הושהה עד שיתווסף לו אפילוג.
"צבא הפרשים" זה כינוי המחבר לצבא היבשה שלנו. הרמז הוא לחיל הפרשים הפולני ב-1939: אמיץ ובעל עבר מפואר, אבל כבר לא מתאים לאתגרי היום. (אגב, לפי וויקיפדיה הסיפור על פרשים פולנים שכביכול הסתערו על טנקים גרמנים אינו מדויק.)
ובכן: "צבא הפרשים, וצבא ההיי-טק", כשהטיעון העיקרי הוא שצבא היבשה נקלע למעגל קסמים. ככל שצבא ההיי-טק מתקדם ומשיג הישגים מזהירים (יירוט טילים, איסוף מודעין וחיסולים ממוקדים ע"י כטב"מים, מלחמת סייבר), כך שוקע מונוטין צבא היבשה. שוקע אותו מוניטין, מתקשה צבא היבשה לגיס כוח אדם איכותי, מה שפוגע בכשירות, מה שגורם למטכ"ל להסתמך פחות על צבא היבשה (למשל, לא להכניס אותו לעזה בסבבי הלחימה מאז 2014), מה שמעלה עוד יותר את המוניטין של צבא ההיי-טק. מעגל קסמים.
את אמינות התיאוריה הזאת אני לא אעז לשפוט מאחר ואין לי רקע רלוונטי בעוד המחבר היה תת-אלוף בצה"ל. עם זאת, כמה קביעות נשמעות מוגזמות, למשל
"איש בחברה הישראלית לא מתרשם יותר מקורות חיים שכוללים פיקוד על גדוד וחטיבה קרביים בצה"ל."
או
"היום תוכניתן ב־8200 שווה ערך לתפקיד מפקד פלוגה בגדודי היבשה לפני שני עשורים."
או
"שלא כמו חיל האוויר, הכישלון במלחמת יום הכיפורים לא הוביל לתיקון ולהפקת לקחים ביבשה."
ואז בא עלינו השבעה באוקטובר ולצערינו הרב, שוב יש לכוחות היבשה הרבה מאד מה לעשות. האפילוג (שקראתי אותו ראשון!) סוקר את אירועי הימים הראשונים של המלחמה, ועשה לי סדר מצוין לגבי מה קרה ובמיוחד איך יכול היה לקרות מה שקרה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה