נטשתי אחרי מאה עמודים.
הספר מתחיל חזק. נעלם אדם אחד, מכריו מתחילים לחפש אותו. אנחנו עושים היכרות עם כמה דמויות שמעוררות סקרנות. בקיצור מתחיל להתפתח ספר לא רע בכלל.
פתאום, אחרי כעשרים עמודים, מתחיל סיפור לכאורה חדש. איזו מאמנת במועדון כושר. עברה הרומנטי, ידידותה עם — אופ! — עוד דמות חדשה עם סיפור משלה. אישה מעניינת דווקא, שאולי מגיע לה ספר מִשלה. אבל, בבקשה, לא בספר הזה.
עשרים עמודים אחר כך, מתחיל סיפור שלישי. איזה סופר וותיק נרגן וטרחן.
עוד עשרים עמודים ונפתח סיפור על חבורת פעילים למען דו-קיום ערבי-יהודי. די מעניין. אבל שוב: קחו מספר ותמתינו, אנחנו באמצע ספר כבר!
טיפה טיפה נופלים רמזים שיש קשר בין הסיפורים והדמויות האלה. כנראה, במהלך מאתיים העמודים הבאים נגלה עוד ועוד קשרים עד שהכול יגיע לאיזה שיא של התבהרות מדהימה ומבריקה.
הייתי מוכן לחכות, להשקיע עוד סבלנות במפעל המסובך הזה. אבל נשברתי כשהתחיל עוד תת-סיפור חדש בעמוד 100.
אולי הייתי מוכן להתמיד עוד קצת, אבל התחלתי להבין שהאדם שנעלם — הוא כנראה יהיה הדמות המרכזית בין הדמויות המרובות האלה — הוא אדם בכלל לא מעניין, שלא איכפת לי אם ימצאו אותו.
אז בסך הכול, ספר מתסכל. נתתי לו שלושה כוכבים כי פה ושם יש ניצוצות של כשרון יוצא מן הכלל. (מכתב שמקבלת אחת מהדמויות, מהוצאת ספרים שדוחה לה טיוטת ספר, דווקא מתאר היטב את התייחסותי לספר הזה! ) הגעתי אליו אחרי "אנשים כמונו", ספר ממש טוב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה