נטשתי אחרי מאה עמודים.
הספר מתחיל חזק. נעלם אדם אחד, מכריו מתחילים לחפש אותו. אנחנו עושים היכרות עם כמה דמויות שמעוררות סקרנות. בקיצור מתחיל להתפתח ספר לא רע בכלל.
פתאום, אחרי כעשרים עמודים, מתחיל סיפור לכאורה חדש. איזו מאמנת במועדון כושר. עברה הרומנטי, ידידותה עם — אופ! — עוד דמות חדשה עם סיפור משלה. אישה מעניינת דווקא, שאולי מגיע לה ספר מִשלה. אבל, בבקשה, לא בספר הזה.
עשרים עמודים אחר כך, מתחיל סיפור שלישי. איזה סופר וותיק נרגן וטרחן.
עוד עשרים עמודים ונפתח סיפור על חבורת פעילים למען דו-קיום ערבי-יהודי. די מעניין. אבל שוב: קחו מספר ותמתינו, אנחנו באמצע ספר כבר!
