אינני בקיא בתעלומות רצח לכן רק בזהירות ובהיסוס אגיד: נשארתי מאוכזב. וזאת כי הספר מסתיים כשעיקר התעלומה נותרה תעלומה: מי הרוצח? האם כלל קרה רצח? האם היה בטיב היחסים בין הנפטר-ואולי-נרצח לבין החשוד יותר ממה שנראה לעין? אולי מי שמבין בסוגה של תעלומות רצח יבהיר לי אם זה מקובל לא לגלות את הפתרון.
חוץ מזה, נהניתי מהספר. הנושא של ירידה מהארץ, על קשיי הסתגלות, על ניכור הולך ומעמיק מהמשפחה בארץ, על דילדול זהותם הישראלית של הילדים, טופל באופן רגיש אף מרגש. נושא עיקרי שני, זה של פוליטיקה גזע בארה"ב, לקה בחוסר הבנה מסוים אבל לסופרת ישראלית מגיע ציון 90 עבור שאפתנות. מאיה ערד אולי היתה עושה עבודה יותר מדויקת (שלא לדבר על תום וולף, אבל אין כמו תום וולף). (כדאי לה למחברת לדעת שבארה"ב אין דבר כזה, "חקירה משטרתית". גם ש"מזח הדייגים" (Fisherman's Wharf) בסן פרנסיסקו זה סתם מכמונת תיירים ולא מקום לחפש מסעדה טובה. גם שחשד לרצח של אדם לבן באדם שחור היה מתפתח לקירקס הרבה יותר גדול.)
