גדי טאוב, מחבר ספרי ילדים, מנחה טלוויזיה, מרצה בכיר באוניברסיטה העברית, דמות פופולרית ביו-טיוב, ובעל טור בעיתון הארץ, בא להציע מסגרת פוליטית מעודכנת. ימין-שמאל, כך הוא טוען, כבר אינו משקף נאמנות את מערך הכוחות, לא בישראל ולא בעולם המערבי. ההבחנה הנכונה יותר היא נייחים-ניידים.
מה זה נייחים ומה זה ניידים מוגדר יפה בסקירה הרשמית לעיל, ובכן אין טעם שאחזור עליה. מי שמעוניין, שיקרא את אותה סקירה, ואז אולי יחזור לכאן כדי לקרוא מה יש לי להוסיף.
(ברוכים הבאים בחזרה.) אז הנה מה יש לי להוסיף. לדעתי, אין כל כך ניידים של ממש. מקסימום יש כאלה שחושבים שהם ניידים. שופט בית המשפט העליון אינו נייד. אין ארץ אחרת שתעניק לו מעמד של שופט עליון, מן הסתם גם לא תחתון. עורך או סופר אצל עיתון הארץ גם לא; מעטים מהם שולטים בשפה אחרת במידה הדרושה שלא לדבר על היכרות תרבותית. כנ"ל רוב הפרופסורים, שחקני הקולנוע ושאר אנשי הרוח שלנו. הכי ניידים הם דווקא פועלים פשוטים, שנכסם העיקרי הוא גב חזק. אוסף אשפה ישראלי, לו יכול היה להגר לארה"ב, היה משתלב די בקלות ומרוויח פעמיים יותר.
