נתחיל עם הכותרת. "הגה" ו"צורות" אלה מונחים טכנים ממדע הבלשנות. בלועזית: פונולוגיה ומורפולוגיה. ובלשון פשוטה: צליליה של לשון, וכללי בניית המלים ונטיותיהן. השני מהם הוא מה שלימדו אתכם כל שנה החל מבית ספר יסודי — שבעת בנייני הפועל, סמיכות, יחיד/רבים וכו'. ואמנם תמצאו פה את כל הלוחות הידועים — פעלי ע"ו, נחי ל"ה, כפולים... אבל עם משהו נוסף: לא קיטלוג גרידא אלא גם הסברים על התהוות אותן צורות מבחינה היסטורית.
ובין הסוגיות שהוא נדרש להן: מה מסביר את השינוים שעוברים שמות עצם בסמיכות? מה הסיפור מאחורי היו"ד והו"ו המתחלפות ולעתים נעלמות: אֵלֵד ולא אֶיְלוֹד, אֶוָּלֶד ולא אֶיָּלֶד? למה אני אקבַע עובדה ולא אקבוֹעְ אותה? למה לא המציאו לקמץ הקטן צורה ייחודית משלו? מניין כללי ההתאמה הכאילו הפוכים של המספרים: חמישה כלבים ולא חמש כלבים הרי אומרים כלב גדול ולא כלב גדולה. איך יכלה מערכת בנייני הפועל להתפתח בצורה טבעית (ז"א ללא תכתיב מאיזה מלך דקדקן לפני 5000 שנה)?
