ספור נחמד, לעתים מצחיק, על אדם שחווה טראומה ונשאר טיפה מוזר. למעשה, כל גיבוריו של אהרון מגד (שהכרתי) הם אנשים מוזרים. לכן מי שרוצה לקרוא רומן של מגד יכול לבחור על פי סוג המוזרות שמעניין אותו: השקרן הכפייתי מ"על עצים ואבנים", השליח מטעם עצמו לאפיפיור מ"העטלף", המשורר היידי הנודניק מ"פויגלמן", הדחיין מ"החי על המת", הסמרטוט האנושי מ"חדוה ואני".
במקרה הנוכחי, מדובר באדם בעל זיקה לזבובים. איכשהו, מגד הצליח לבנות על זה ספור מלא בתובנות פסיכולוגיות. בהתחלה, תגובתי הייתה סתם, "איזה משוגע מסכן", אבל אט אט, ככל שנתגלו פרטים מילדותו של הגיבור, גדלה הערצתי הן לגיבור הן לספר.
