נגיב מחפוז היה סופר מצרי גדול, חתן פרס נובל לספרות.
מחבר "עוד שעה אחת" גם הוא נקרא נגיב מחפוז אבל נראה שהוא לא אותו נגיב מחפוז כי ההוא אמור להיות סופר גדול והזה כותב כמו חובבן.
מדובר במשפחה מצרית, אב, אם ושלושת ילדיהם בהתחלה, ובהמשך עם תוספת של חמישה נכדים. לאב ולאם מוקדשת די תשומת לב כדי לפתח בעיני הקורא קצת עניין. אבל לא הרבה, ובמקום שהדמויות תתגלינה לנו, כראוי בידי סופר טוב, דרך אירועים מכוננים, המחפוז הזה סתם אומר לנו מה צריכים לדעת על אופיה של אותה דמות.
שלושת ילדיהם זוכים לעוד פחות התפתחות כך שכל אחד נשאר מעין אב-טיפוס סטריוטיפי: הבת המתקשה להתחתן, הבן המרדן, הבת היפה המאמללת את חייה דרך בחירה באיש הלא נכון. מה אשר לדור השלישי: כנ"ל רק יותר.
לדעתי התכוון מחפוז לכתוב רומן היסטורי כי כל דמות והדעות הפוליטיות שלה, ואנו עדים לוויכוחים פוליטיים. אבל אלה וויכוחים קצרים ולא מעניינים במיוחד שלמעשה משמשים בעיקר להזכיר לנו באיזו שנה אנחנו נמצאים. המספר מוסיף קצת פרשנות פוליטית משלו וקצת פרטים אבל תאורי האירועים — מלחמת העולם, מרד הקצינים, משבר סואץ, המלחמות מול ישראל — מובאים בעיקר ברמזים.
אודה שהיו כמה קטעים פיקנטים: המבוכה נוכח הניגודים בין אשליה למציאות ביוני 1967; הקביעה התמוהה כאילו מלחמת 1973 הייתה מוצלחת פרט לאי-נעימות קטנטונת הנקראת כוחות ישראלים שחצו את התעלה וכיתרו את כל הצבא המצרי. אבל זהו. והספר מסתיים באופן סתמי.
זה היה ספר יותר טוב אילו השכיל מחפוז לעבוד עם מספר מצומצם יותר של דמויות, ובכך להספיק ולפתח אותם בצורה הולמת. בכל אופן, ולשמחתי, הספר קצר לכן לא השקעתי יותר מדי בחוויה המאכזבת. אני אפילו לא שולל את האפשרות שמתישהו אקרא עוד ספר מאת נגיב מחפוז, רק אדאג שזה יהיה נגיב מחפוז האמיתי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה