יום חמישי, 9 באוקטובר 2025

Nolan Lebovitz, The Case for Dual Loyalty


 "Dual loyalty", ordinarily understood as putting Israel's interests ahead of America's, is a serious and explosive accusation. If it ever gained wide traction it would cut the legs out from under the American Jewish community. A book advocating dual loyalty would therefore be not at all a welcome development. Fortunately, this book is not that; the author never makes the case that American Jews should put Israel's interests ahead of America's. All he means by "dual loyalty" is that it would be nice if American Jews engaged more with Israel — things like travel, study, advocacy.


I can't imagine that an American-born-and-educated rabbi could have reached 45 or so without grasping the ordinary meaning of "dual loyalty". So I chalk the title up as clickbait. Where does that leave the book then? Mostly, it reads like a collection of feel-good sermons from the pulpit. Nothing controversial, engaging just enough to keep hungry and tired congregants awake a little longer but never actually saying anything original.

יום שלישי, 30 בספטמבר 2025

Daniel Friedmann, The Purse and the Sword


This is a terrific history of the Israel Supreme Court's big decisions, from 1948 to about 2011. Too bad about the ridiculously high price though. (Learn Hebrew and you can buy the untranslated version for just 58 NIS at the e-vrit site.)

יום שני, 8 בספטמבר 2025

איתן ארז, שעת מעילה

עורך דין אוגד מספר רב של פרשיות הונאה. באחדות מהן היה לו תפקיד, בין כנאמן בין כעו"ד מטעם הקרבנות. פרשיות אחרות הוא ליקט מהארץ ומהעולם.

מידת העומק, גם האיכות, משתנה. הונאות אחדות זוכות לשניים-שלושה עמודים בלבד כששתיים זוכות עד לחמישים, אלה ענבל אור בעלת קבוצות הרכישה, ומייק בן ארי בעל עקיצת הפונזי הגדולה מכל הזמנים (בישראל).

הפרקים הארוכים ממש תוססים עם פרטים על אישיות הנוכל, על עברו המשפחתי, על השיטות בהן פותו הקרבנות, על מאמצי המחבר (בתור עו"ד) למען אותם קרבנות, ועל המהלכים המשפטיים בכלל. התפאורה חוצה מדינות ויבשות כשבחיפושו אחר שרידי הכסף הנגנב נוסע המחבר למונטנגרו, יפן, ארה"ב, בוסניה ועוד. (כן, על חשבון הלקוח. ממש עדיף להתרחק מנוכלים מלכתחילה.)

יום שבת, 9 באוגוסט 2025

עלאא אל-אסוואני, מועדון המכוניות של מצרים

משלושה ספרים מאת עלאא אל-אסוואני, למדתי שבמצריים ישנם כמה קבועים בין אם השנה היא 2013 ("רפובליקה כאילו"), 1991 ("בית יעקביאן"), או 1950 ("מועדון המכוניות"):

1. שיכבה חברתית מצומצמת עושה חיים על חשבון שאר העם.

2. מדי פעם משתנה מי זוכה להשתייך לאותה אליטה שלטת. לפני 1952 אלה היו קופטים, יהודים, ארמנים ויוונים. אחרי 1952 התקבעה אליטה של קציני צבא ואותם אנשי עסקים שהקצינים הרשו להם לנהל את הכלכלה תמורת שוחד.

3. תעצבן את השלטון, תיעצר.

4. תיעצר בגין פעילות פוליטית, תעונה.

יום חמישי, 24 ביולי 2025

לוסט לניאדו, האיש בחליפת עור הכריש הלבנה

אין צדק בעולם. יש אבות בסדר גמור וילדיהם מתנכרים להם. ויש "האיש בחליפת עור הכריש הלבנה" — נואף, שקרן, נוכל — שבתו מעריצה אותו בחייו ומוקירה את זכרו במותו.

מילא, מכאן סלידתי אליו. עם זאת, ספר מעניין ולעתים מרגש על משפחה של יהודים מצרים, קהירתים. על נשים מטומטמות שאמללו חייהן עקב נישואין לגבר הלא נכון. על חיי היהודים בקרב עם עוין (וואריאציה מצרית על מופע להיט בינלאומי). על היציאה משם והסתגלות לחיים חדשים.

לספר הזה הגעתי מסיבה קצת משונה. בעקבות קריאתי בזמן האחרון של מספר רומנים מצריים, גברה התעניינותי בשכנתנו הגדולה מדרום-מערב. אבל מה שחסר לי ברומנים הנפלאים של עלאא אל-אסוואני ואחרים, היה התייחסות ליהודים. על רומן מצרי בכיכובם של יהודים לא ידוע לי, לכן בחרתי ב"איש בחליפת עור הכריש הלבנה".

יום חמישי, 19 ביוני 2025

דונלד טראמפ, טראמפ: האמנות שלי - איך לעשות עסקים

ב-2016, כשבארץ אך התחלנו לשמוע על דונלד טראמפ, הוא היה סלב בארה"ב כבר קרוב לארבעים שנה. ביסודו הוא היה יזם נדל"ן. אבל שלא כמו רוב יזמי הנדל"ן, טראמפ תמיד חיפש תשומת לב: התרועע עם סלבים, ניהל אורח חיים ראוותני, קרא כל מיזם על שמו —
Trump Tower, Trump Plaza, Trump Taj Mahal Casino, Trump Parc, Trump Palace, Trump City
ועוד ועוד — עד שהוא נהיה מותג בזכות עצמו.

הספר שלפנינו הוא ללא ספק מרכיב של אותו מסע יחסי ציבור ומיתוג. על כל עמוד ועמוד אנו מתבשרים כמה הוא חכם ופיקח ומצליח. הגם שההתפארות הזאת היא פרי עטו של סופר צללים, מורגשת אישיותו המיוחדת במינה של טראמפ.

יום ראשון, 25 במאי 2025

נגיב מחפוז, עוד שעה אחת

נגיב מחפוז היה סופר מצרי גדול, חתן פרס נובל לספרות.

מחבר "עוד שעה אחת" גם הוא נקרא נגיב מחפוז אבל נראה שהוא לא אותו נגיב מחפוז כי ההוא אמור להיות סופר גדול והזה כותב כמו חובבן.

מדובר במשפחה מצרית, אב, אם ושלושת ילדיהם בהתחלה, ובהמשך עם תוספת של חמישה נכדים. לאב ולאם מוקדשת די תשומת לב כדי לפתח בעיני הקורא קצת עניין. אבל לא הרבה, ובמקום שהדמויות תתגלינה לנו, כראוי בידי סופר טוב, דרך אירועים מכוננים, המחפוז הזה סתם אומר לנו מה צריכים לדעת על אופיה של אותה דמות.