יום ראשון, 10 ביולי 2022

רוברט האריס, פומפיי

רומן היסטורי. שילוב של רומאו וג'ולייט, צ'יינאטאון, וסרט אימים. אבל אינני אומר את זה מזלזול, כי הסך כל מוצלח מאד. הרגשתי את עצמי מרותק בצורה בלתי רגילה.

רומאו וג'ולייט אתם כבר מבינים. צ'יינאטאון (סרט חובה!) זה על איילי נדל"ן שקונים אדמות צחיחות, אחר כך משחדים את מי שצריך כדי להסיט מקורות מים לכיוון האדמות האלה — כשגיבור הסיפור עולה על המזימה ובכך מסמן מטרה על עצמו.

והמפלצת: זה הר הגעש ווסוביוס שנותן כל מני אותות להתפרצות קרבה. אותות שיודעים מה הם במאה שלנו. אבל הרומאים המסכנים, למרות תחכומם המרשים בתחומים מסויימים, על הרי געש לא ידעו כלום. לכן זה כמו בסרטי האימים האלה שהמפלצת מתגנבת חרישית לקראת קרבן תמים ולנו הצופים בא לצעוק "עוף משם או תמות!"

יום חמישי, 9 ביוני 2022

אוריה שביט, האיש המת

ספרים משעממים הם בדרך כלל משעממים כבר מההתחלה. (וטוב שכך.) הספר הזה, להבדיל, מתחיל חזק ואט אט מאבד תאוצה, מסובב בחול את גלגליו, ובסוף מנחיל אכזבה על מי שמתמיד.

נקודת השיא באה ממש בהתחלה. אחד ברק לביא, בדרכו חזרה לארץ מנסיעת עסקים קורא מודעת אבל על עצמו. תגובתו המיידית היא טבעית: שמדובר בטעות, אולי במתיחה מטופשת. אבל לא זה המצב; עם שובו לארץ הוא מגלה שאין מזהים אותו: לא הפקידה בנתב"ג שבודקת את דרכונו, לא חבריו, אף לא בני משפחתו — הנערכים ללוויה!

ברק עומד עכשיו מול אתגר קשה: ממה הוא יחיה? משפחתו כבר דאגה לבטל את כרטיס האשראי (אחרי ששמו לב שמישהו מושך כסף). מראהו השתנה כך שאינו דומה יותר לתעודת הזהות. העסק שלו נסגר וחוסל. רשיונו לעסוק בעריכת דין (קריירה קודמת) לא יעזור הרי זה על שם אדם שכבר לא קיים.

יום חמישי, 5 במאי 2022

יורם מירון, גרגר הרימון : האישה בסיפורי העם הערביים

גרגר הרימון זה שמה של ילדה יפהפיה. יום אחד אומר אביה, "יאללה התבגרי גרגר הרימון כדי שאשא אישה תמורתך." זאת אומרת, אני רוצה לנכּס את יופיך ובכך לרכוש לי, תמורתך, אישה שנייה. אבל מה, אמה של גרגר פחות נלהבת מהרעיון. לוקחת את גרגר לאנשהו רחוק ועוזבת אותה בתקווה שכבר לא תחזור הביתה.

זה רק סיפור אחד מתוך כשלושים. כולם נלקטו מתושבי כפרים באיזור המשולש, והועתקו על ידי שלושת המחברים הלא הם חברי מוסד להבנה ודו-קיום ערבי-יהודי. אבל אפשר לחשוב שהם חוברו על ידי הרב מאיר כהנא לצורכי תעמולה. כן, יש אלימות גם במעשיות של האחים גרים. אבל לא במידה כזאת...

יום שבת, 16 באפריל 2022

נטעלי גבירץ, המתנדבת

יש משהו במה שכתב פה "ראובן" לפני כמה חודשים כאילו זה ספר משעמם. דברים אמנם קורים כולל מאורעות אלימים ורבי מתח. עם זאת, מה שעלול להפוך את הקריאה למתסכלת הוא שמתוך המאורעות האלה, רבים מתרחשים רחוק (הן במרחק הן בזמן) מהעלילה העיקרית. אל דאגה: כמעט הכל מתקשר איכשהו. אבל סופרים אחרים היו אולי דבקים יותר לעיקר, כותבים ספר של 200 עמודים במקום 300. בואו נגיד שהספר משקיע הרבה בעניין של פיתוח דמויות. מצדי זה בסדר; במקום לקרוא "פלונית בחורה חשדנית", אני מעדיף לקרוא על נסיון שעברה פלונית, שגרם לה להיות חשדנית. עניין של טעם.

יום רביעי, 16 במרץ 2022

אהרן מגד, העטלף

"הייתי מחתרת של איש אחד." כך מסכם גרשון ריגר את חייו כשכבר מאוחר מדי. זה סיפור על בחירת מסלול חיים, ובפרט על החלטות הרות אסון של אדם אחד.

בראשית דרכו גרשון ריגר הוא ילד מושבניק נורמלי. הרפתקן אולי אבל לא במידה מעוררת דאגה. לומד, עובד, מתבגר, נהיה עורך דין ונכון לגיל 24 עתידו נראה מבטיח.

עד כאן כלפי חוץ. כלפי פנים נפשו נסערת. א. הוא מאוהב במורה שלו לשעבר, שולח לה פרחים ומכתבים, חושב עליה תדיר ורוצה לעשות מעשה שירשים אותה. ב. הוא נמשך לרעיונות גרנדיוזיים במישור הפוליטי. זה מתחיל באופן ילדותי: "מחתרת" שהוא מקים עם כמה חברי בית ספר במטרה (איכשהו) לגרש את הבריטים מהארץ. הקשר מתפרק, אבל גרשון עולה מדרגה במידת הסיכון ומצטרף למחתרת של ממש, מעין לח"י. ומשם הוא עולה עוד מדרגה.

יום ראשון, 13 בפברואר 2022

קארן תומפסון ווקר, זמנים מופלאים

כדאי לדעת מראש שהספר נועד לנערות בנות 12. אני, שלא מיד הבנתי את זה (נודע לי על הספר כשהדלקתי את הרדיו לקראת סיומו של ראיון עם הסופרת) תהיתי מדוע ספר של כביכול מדע בדיוני מבזבז זמן על איך נראה עורפו של "ילד הזהב" של הכיתה, במקום לדבר על מה שממש יעניין חנונים כמוני חובבי מדע בדיוני: איך מסלקים את פגרי הלוויתנים מעל החוף, איך זה בסופות של 300 קמ"ש שנוצרות איפה שחל ערב או בוקר על כדור הארץ, איך מתמודדים עם קריסת החקלאות העולמית כל אלה שאינם אמריקאים ממעמד בינוני-עד-עליון?

התפקחתי אחרי כמאה וחמישים עמודים, כשבדקתי את עמודי השער וראיתי שהספר מסווג כ"ספר לנוער" (מה שגרם לי רגע של אי-נוחות כאילו אני אשמאי זקן). אבל טוב שלא ידעתי מראש כי אז לא הייתי קונה ספר שלמרות אי-ההתאמה מול צפיותיי, די נהנתי ממנו. מעניין במיוחד איך התפצלה החברה בין אלה שהחליטו להמשיך לחיות לפי שעון של 24 שעות ל"יממה" ובין אלה שהשתדלו להישאר ערים כל משך היממה, ואיך שתי הקבוצות האלה נהיו מעין עדות יריבות (מה שהזכיר לי את הפיצול, בשנים האחרונות, בין חרדי קורונה לאלה שמהרו ככל האפשר לחזור לשיגרה).

יום שני, 10 בינואר 2022

יואב לרנר, נדל"ן סטוץ רומן

זאת יצירה ספרותית אחת במינה: רומן משולב בפרסומת לקורס על איך-להתעשר-מעסקי-נדל"ן. אני יודע: לא נשמע מושך. אבל להפתעתי זה מצליח כי הרומן לא רע בכלל!

מדובר בשתי נשים שחיות את חייהן, על עיסוקיהן הנורמטיוויות — משפחה, אהבה, מציאת כיוון בחיים — עד שיום תל אביבי אחד בהיר הן נתקלות בנדלניסט אחד, ומהר מאד הן נרשמות לקורס שהוא מעביר על איך להיות נדלניסט. משם הסיפור מתפתח בכיוון של איך הן יוצאות ליישם את לקחי הקורס, מה שמתחיל להשתלט על חייהן מכל ההיבטים.

ציפיותיי, לפני שהתחלתי לקרוא, לא היו גבוהות במיוחד. תוך כדי דיפדוף מהיר כבר הבנתי שעיסוקו העיקרי של הסופר אינו ספרות אלא נדל"ן, מה עוד שהספר מסתיים באלה המלים: